<h1>סמ"ג לאוין סימנים ר"מ—רמ"א</h1>
<h2>דף לב:</h2>
מי שנשבע ולא ניחם על שבועתו וראו בית דין שהיתר שבועה זו גורם למצוה ולשלום בין איש לאשתו בין אדם לחבירו ושקיום שבועה זו גורם לעבירה ולקטטה פותחין לו פתח ונושאין ונותנין עמו בדבר ומודיעים לו דברים שגורמת שבועתו עד שיתנחם ואם ניחם בדבריהם מתירין לו ואם לא ניחם ועמד במריו הרי זה יקיים שבועתו (רמב"ם שבועות פ"ו הל' י' ע"ש). אין פותחין בנולד, כדאיתא בפ"ד נדרים (נדרים כ"ג א') כיצד נשבע שלא יהנה מפלוני ונעשה סופר העיר הואיל ולא ניחם על שבועתו אין פותחין לו בדבר זה אפילו אמר הוא עצמו אילו הייתי יודע כן לא הייתי נשבע אין מתירין לו הואיל ועדיין לא ניחם אלא רצונו שלא יהנה לו ושלא יעשה זה סופר, אבל אם ניחם הוא בעצמו מעיקרו מפני הנולד מתירין לו וכן כל כיוצא בזה (שם הל' י"ב ע"ש), ודווקא בנולד שאינו מצוי ותדיר אבל בנולד המצוי ותדיר מסיק בפ"ד נדרים (נדרים כ"ג א') דפותחין, וכמו שכתבתי פסק רבינו משה (שם) בענין הנולד, וגם הרב רבי אליעזר ממיץ (יראים סי' רמ"ו) פסק דההיא דאין פותחין בנולד זהו כשאינו מתחרט אלא מנולד ואילך אבל אם מתחרט מעיקרו אפילו בנולד דלא מסיק אדעתיה יבטל הנדר וראיה מההיא (נדרים כ"א ב') דכדו תהית ולבך עלך שלא חקר [בו] אם חוזר בו מחמת נולד שאינו מצוי ומטעם זה אינו מקשה בפ"ד נדרים בכמה מקומות והא אין פותחין בנולד. גרסינן בנזיר (ל"ב ב') אמר רבא אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד אבל פותחין בתנאי נולד וא[ו]מר שם כגון נזירים שנדרו קודם שחרב בית המקדש ואחר כך חרב שאין אומרים להם אילו הייתם יודעים שיחרב בית המקדש כלום הייתם נודרים, אבל פותחין בתנאי נולד כלומר אומרים להם אילו בא לכם אדם בשעת הנדר שהיה משקר לכם ואומר שמאותה שעה חרב בית המקדש כלום הייתם נודרים וכן כל כיוצא בזה.
